יום שני, 26 בפברואר 2018

חומוס דורמא - שדרות ההשכלה 1, ת"א


יקיר הבלוג שלומי הפציר בנו חוזרות ונישנות ללכת לסעוד את החומוס של דורמא.
היות ואנחנו אנשים יקרים בעצמנו, לקחנו את המשימה הקשה ברצינות ואת עצמנו בידיים והלכנו לבדוק הכצעקתה.
על כל זאת ועוד נספר בהמשך, אבל קודם תמונה של ארוחת צהריים (כנראה) לא ממוצעת בחומוס דורמא.
למה לא ממוצעת? המשיכו לקרוא מתחת לתמונה.

מסבחה וחציל בחומוס דורמא
שולחן צהריים בחומוס דורמא


לקרוא לדורמא חומוסיה זה בערך כמו להתייחס ככה אל גרגר הזהב. כן, יש חומוס, אולי הוא היה בשלב כלשהו ההיצע העיקרי, אבל יש עוד מלא דברים, ובאופן דומה יש גם ערב הודי, אנשים שבאים לשבת על בירה ועוד כל מיני דברים אכילים כמו מרקים סלטים מגוונים והפתעות, ודברים לא אכילים גם כן (הופעות למשל).
כשאביב ואני חיפשנו עליהם פרטים כמה דקות לפני שיצאנו לאכול ראינו שיש אתר אינטרנט שכבר אינו פעיל בשם דורמא חומוס, כך שבמקרה ותרצו עדכונים ותשבוחות מקהל החברים שלהם - חפשו אותם בפייסבוק; היום למשל יש חומוס פטריות טריות.

אם מה שכולם מספרים נכון, ייתכן ויש להם את החומוס הטעים ביותר בעיר, ככה לפחות כולם טוענים בתגובות האוהדות, בסיקורים ואפילו בתן ביס. לי לא יצא לטעום ממנו בצורתו הטהורה או ממה שרציתי להזמין למעשה. משהו שיכול לקרות לכל אחד, במיוחד אם באים בשעות העומס או אחריהן, או אם אין לכם מזל ברגע נתון.
אנחנו באנו באחת בצהריים.

שוב, שימו לב שטעויות קורות, שמטבח אינו נמדד ע"י נותני השירות, ושאר דיסקליימרים שבאים להגן על בעלי עסק כשקורה ויש יום לא משהו. קורה.

קיבלנו שירות ממלצר שעברית איננה שפת אימו ואינו בקיא בתפריט, וזה היה אך הקושי הראשון.
ניסינו להזמין משולש \ קומפלט כדי לטעום מהמבחר אך המלצר לא הכיר את המונחים. אחרי הסבר קצר על אופי המנה שמכילה קצת מהכל הוא הופתע ואמר שלא בטוח שיש דבר כזה להציע, הלך לברר וחזר לדקלם שאם אנחנו רוצים אפשר לתת לנו צלוחית מסבחה לטעום ושאין את כל הדברים האחרים שרצינו. אביב משך בכתפיים, אני ניסיתי שוב להבין אם אין חומוס רגיל או רק את שאר הדברים, כי מקסימום אזמין חומוס מסבחה; אבל המלצר התעקש שיש רק מסאבצ'חה (כך בניבו הארה"בי) ושאין גרגירים או פול או חומוס רגיל.
בשלב הזה כבר היינו עייפים מקומדיית הטעויות, קיבלנו את צלוחית הטעימה, ניגבנו קצת מסבחה שהייתה בסדר אם כי לא מיוחדת או מעניינת בשום צורה והחלטנו לצמצם את שהותנו במקום לארוחה מהירה ובלי שאלות נוספות.
את השתיה שביקשנו היינו צריכים לבקש שוב, ואחר כך כבר מעובדת אחרת אחרי שהמלצר המקורי נעלם ולא נראה יותר. בסופו של דבר השתיה הגיעה יחד עם החשבון.

נקודת אור:
מה שלחלוטין הציל את הביקור הנ"ל הייתה מנת החציל בטחינה שהייתה מושלמת. באמת, אם אתם נמצאים באזור ומתים לחציל בטחינה - אל תלכו לשום מקום אחר.

סביר להניח שמגיע למקום ביקור נוסף, אחרי הכל לא פוסלים עסק שלם על יום עם שירות רע או על גמר המלאי של האוכל בשעה מוקדמת. עם זאת, יהיה קצת קשה לשכנע את אביב ואותי לבוא לשם שוב במיוחד, אבל אולי אנסה שוב בעתיד כדי לתת סיכוי נוסף ואולי לייצר איזשהו איזון בין הרע לטוב.
בכל מקרה, לאור האהדה הרבה שיש למקום - אני מאמין ומקווה שאנחנו היינו היוצאים מן הכלל.

יום טוב לכם ולבני ביתכם.

יום ראשון, 25 בפברואר 2018

חומוס ירושלים - חדרה

לפניכם פוסט אורח מאת אורן שץ.
צוות אוכל בחוץ מודה לכותב מקרב לב על שהחליט לחלוק עמנו את רשמיו.


מי שמבקר מדי פעם בחדרה יודע שלחדרה לא מגיעים במקרה. מצד שני, מי שמבקר מדי פעם בחדרה יודע שאם כבר נמצאים בחדרה יש לעיר עם התדמית המהוהה גם מה להציע, אם כי לא יותר מדי. שטאנץ מושבות הברון הפריפריאליות לא פסח על מרכז העיר המסחרי - עסקים שרובם לא עושים חשק, בין אם עיצוב מצועצע למחירים יקרים או מקומות דהוהים, המדרכות צרות ומקומות הישיבה אם ישנם לרוב ממוקמים ממש כמעט תחת נעלי הולכי הרגל ומרחק יריקה מהכביש, מה שמשאיר את החלופה של ישיבה באפלולית פנים העסק. בקיצור לחדרה לא באים להנות. אבל בכל זאת מסתבר שאפשר.

כשחלפתי בשישי בבוקר על פני כיכר העירייה ובתי המשפט נצנץ לעיניי מן האפרורית השלט של חומוס ירושלים המתגאה במילוי חוזר של חומוס ולימונדה. בירור קצר העלה שהלימונדה אינה כלולה במחיר החומוס ובכל זאת מדובר במחיר הוגן - 27 למנת קומפלט - חומוס, פול, טחינה בצד, גרגרים, כולל מילוי חוזר. משום מה על הלוח הכיתוב "קומפלט" נטול ביצה אך בלשון המקום "קומפלט" כולל ביצה בתשלום, קצר מיותר בתקשורת. השרות במקום נעים ואדיב, לא צעקני אבל עניני. המקום מעוצב יפה והמיקום שלו מצד אחד מאפשר לשבת בפנים בימים סגריריים ומצד שני להתרווח בחוץ בצל מבני ישיבה שונים שלשם שינוי לא נראים כמו חתיכת פוליגל צבעוני אלא מקום שאפשר ממש להרגיש בו את התיאבון מחלחל לתוך הפה עוד לפני שהמנה מגיעה.

חומוס ירושלים בעיר חדרה, צילום: אורן שץ


החומוס מגיע חמים, בעל טעם נוכח ונטול שתלטנות טחינתית. הטעם לא מדהים וחסר מעט תיבול או איזשהו אדג' לדעתי, חלק מדי, אבל בגדול נעים לחיך. הפול מבושל יחסית חלק ונערם במשורה, לא מדובר במנת חומוס פול, ובכל זאת משדרג את המנה. ליד המנה מקבלים שתי פיתות ואפשר לבקש עוד אחת, חיטה מלאה ללא תוספת - יפה. עמדת החמוצים משרתת את המלצרית אבל גם נגישה למילוי עצמי ללא מבטים מבאסים, כולל פרוסות עגבניה, בצל לבן וסגול, זיתים, מלפפונים חמוצים ושיפקה. האוכל כולו מרגיש איכותי, נקי וטרי ועושה הרגשה נעימה בבטן.

הכמות כולה של המנה עוד טרם המילוי החוזר ראויה בהחלט ויכולה להשביע אדם ממוצע. במחיר קצת יותר יקר מהסטנדרט כיום הוא יותר מהוגן בהתחשב במילוי החוזר. למילוי ביקשתי אותו מנה כמו המילוי הראשון. קיבלתי כמות קטנה יותר והייתי צריך לבקש במפורש חלק מהמרכיבים שהיו מובנים מאליהם קודם לכן. זה גרם לי קצת להרגיש במלחמת עקיצות והעיב מעט על ההרגשה הטובה. בכל זאת, יחד עם המילוי אפשר לומר שב-27 שקלים אוכלים ארוחה שממלאת יום שלם, ובסיום הארוחה הוצעה גם על הבית כוסית חליטת נענע חמה ומתוקה שהחליקה את הגרון וריככה את הבטן העמוסה.

סך הכל אפשר לומר שחומוס ירושלים הוא מהמקומות שטוב שקיימים וטוב לחזור אליהם. לא הייתי מגיע לחדרה במיוחד עבורו אבל בהחלט אבקר בו שוב לכשאזדמן לעיר. לו הייתי עובר תדיר על כביש 2 או 4, סטיה של כמה דקות בלי הסתבכויות וייז יכולה לסדר את הבטן למי שלא חפץ בקניוני דרכים מגעילים או מאפייה סתמית. העלאת ירושלים על שמחת הבטן גם היא ראויה להערכה. כיף לפרגן כשמגיע.

יום ראשון, 18 בפברואר 2018

חומוס עץ הזית - שוק הכרמל

בשישי קפצתי השוקה לעשות קניות.
בעודי מהלך ברחוב דניאל, נתקלתי בחומוסיה שלא שמתי לב אליה בעבר, חומוס עץ הזית שמה, ממוקמת על הרחוב, פניה אל חניון הכרמלית.
בפנים יש שניים או שלושה שולחנות, מקרר משקאות וצמד אנשים חביבים ששומעים גאנגסטא-ראפ. אין דלתות או חלונות, הכל פתוח.

הייתה זו שעת בראנץ' מוקדמת ולא הכנסתי לפה דבר משעות הבוקר המוקדמות.
משהו בתוכי אמר לי שחומוס יהיה רעיון טוב, אפילו אם רק כדי לא להכנס לשוק מורעב ולקנות כל דבר שאני רואה מתוך ניסיון לסתום את החור בבטן בעזרת העיניים.
הייתי כ"כ מורעב שאפילו לא זכרתי להוציא את הטלפון מהכיס כדי לצלם תמונה.

הנחת היסוד שלי אמרה שבמקרה הכי גרוע זה יהיה חומוס סתמי ואמשיך הלאה לעיסוקיי.
הזמנתי משולש שיצא מיד כי הייתי היחיד בבית העסק. בניגוב הראשון הייתי בטוח שצדקתי כשלא ציפיתי לכלום. המשחה הנקיה הייתה במרקם חלק (לא עיסתי מדי), מעט קרירה ובטעם שלקה בחסר, לא ידעתי מה חסר לי בדיוק אבל כבר עמדתי להתבאס. בניגוב השני כשתפסתי קצת מהמסבחה התחילו החגיגות בפה. בניגוב של הפול היה בכלל שמח בקטע אחר.
סיימתי את הצלחת ברגעים.

חומוס עץ הזית בהחלט ראויים לביקור חוזר עם תמונות, החומוס שלהם לא רק סגר לי את הפינה אלא גם השאיר טעם של עוד. תמיד נחמד לגלות עוד חומוסיה טובה, אפילו אם זה באזור שמפוצץ בחומוסיות - ובמיוחד לאור זה שבימי שישי רובן עמוסות לקוחות מורעבים העומדים בתור.


בשנים האחרונות יצא לי להתוודע לכמה וכמה חומוסיות שלא תפסו אותי בניגוב הראשון רק כדי להתגלות בהמשך כמקום שחזרתי אליו שוב ושוב, תמיד תהיתי אם זה משהו שקורה בגלל הרגלים, ז"א טעם ספציפי שהתרגלנו אליו בעבר ומצפים לשחזר אותו, או טעם של חומוס שמתרגלים אליו במקום החדש. ספרו לי מה דעתכם.

החשבון:
משולש עם ביצה + פחית קולה + בקבוק סודה = 40 ש"ח

יום שני, 5 בפברואר 2018

נייצ'ר בויז Nature Boys, לבונטין 30, תל אביב

בפינה של רחוב הרכבת עם רחוב לבונטין נמצאת המבורגריה טבעונית חדשה יחסית המתהדרת במבחר קציצות על בסיס צמחי. קראתי ושמעתי, אז באתי.
יצא והזדמנתי לסביבה בעודי רעב, ואף על פי שאינני חובב המבורגרים הצלחתי לאתר מנה שנראתה מזמינה - שניצל חציל.

המקום מעוצב בצורה מגניבה, עם וייב צעיר, ריחות נהדרים ושירות חביב מחוייך. יש ברזי סודה עם ריפיל, תה קר המיוצר במקום ועוד הפתעות חביבות. כמו כן ישנם סלטים הנראים לא רע, קינוחים ומנות מתחלפות.
אני מניח שרוב האנשים לא יפארו מקום בזכות הרטבים המוגשים, אבל לנייצ'ר בוייז יש רטבים ממש שווים.




השניצל התגלה כפרוסת חציל עצומה בציפוי בלילת שניצל. מחד לא סטנדרטי, מאידך גיסא טעים מאוד. תוסיפו סביבו לחמניית המבורגר וירקות טריים ומוחמצים וקיבלתם מנה מצויינת.
בצורתה העסקית המנה מגיעה עם שתיה ותוספת: בחרתי תערובת של צ'יפס בטטה ותפוחי אדמה. הצ'יפס של נייצ'ר בויז איינו מהסווג המטוגן אלא האפוי. לצערי קרה והוא לא היה עשוי כהלכה וגם שאר יושבי השולחן אכלו את הצ'יפסים רק באופן חלקי. בסה"כ החלק האכיל היה די טעים, והשאר נסלח למקום חדש בהרצה.

היות וגם אני וגם שאר הסועדים סיימנו את המנות ולא השארנו פירור - ניתן להניח שבסה"כ מדובר בארוחה לא רעה, ואכן כך. יצאנו מחוייכים והמשכנו לטיול רגלי קל בשכונה הסמוכה.
תודה רבה ויום טוב.






יום ראשון, 28 בינואר 2018

חומוס המשורר - ביצרון 13 תל אביב

ברחוב מגורים שקט, ירוק וחביב מסתתר חומוס מפתיע ביותר.
הוא מפתיע לא רק בזה שהוא ממוקם בין בתי מגורים ובמה שנראה שהיה או עודנו אחד, אלא בכמה שהוא ערב לי לחיך.

פעם הפינה הנסתרת הזו הייתה "פלאפל מעברי" שאנשים היו מתווכחים על מיקומו בפלאפליות הטובות ביותר ורבים על שטויות כהרגלם של בני אדם. אח"כ הסתובבו שמועות על פטירת הבעלים וטענות על טעמים שלא כתמול שלשום. אם למישהו יש סיפורים על הפלאפל - אשמח לשמוע ולהשכיל.

אם לשפוט ע"פ תמונות עבר - המקום עבר מתיחת פנים, מה שבא לידי ביטוי כיום בשולחנות, בר, מקומות ישיבה שנוספו ועוד. אבל לא באנו כדי לשפוט עיצוב.


מנה חומוס המשורר ביצרון
חומוס המשורר


החומוס דיבר מהר מאוד בעד עצמו. סמיך, עשיר וטעים. גם הפול היה מעניין יותר מהמים העכורים שהורגלנו אליהם במחוזותינו. רטבי הבית המצויינים בפני עצמם הוסיפו עוד מימד חביב ביותר לחומוס שלא באמת זקוק לחיזוקים רבים.
בסה"כ מנה נהדרת לאכול באוויר הפתוח.

מי שמוצא את עצמו רעב לעוד או מחפש לפתוח שולחן יוכל למצוא שקשוקות, סלטים חמים וקרים, מנות מתחלפות ושלל הפתעות.

תמחורי החומוס מעניינים: 24ש"ח לגרגיגים, 26 לפול \ טחינה, 29 לקומפלט עם ביצה.
שתיה קלה תעלה לכם 11 ש"ח.




מסעדת פיצוציית הלב המתוק \ חומוס גבעתיים - נירים 3, תל אביב

באזור הידוע בעיקר בזכות המוסכים שלו (והיכל נוקיה לשעבר - כיום מנורה מבטחים) מסתתרת חומוסיה.
היא מסתתרת ממש טוב, בתוך פיצוציה למעשה.

בקצה של שורת מסעדות "פועלים" ישנו מקום שאפשר לקנות בו סיגריות או טוסט, אבל למעשה הוא מציע גם חומוס.
הוא מציע אותו בשלטים גדולים של חומוס גבעתיים שנמצאים על הקירות הפנימיים, ויש הטוענים שלפעמים יש גם שלט מתקפל בחוץ.
הלב המתוק היא חנות נוחות שאם לא היו מפנים אותי אליה במטרה חומוסית - סביר להניח שהייתי מפספס.
באתר תן ביס המקום מוגדר כ: חנות נוחות / סלטים / סנדוויצ`ים / חומוסיה והוא אכן כל הדברים האלה.


חומוס גבעתיים פיצוציית הלב המתוק
חומוס גרגירים, טחינה ופול - חומוס גבעתיים של הלב המתוק


לאחר תחקור קצר של האדם מאחור הדלפק (שהבטיח שהוא מביא את החומוס מ"חומוס גבעתיים" מדי בוקר) הבנתי שאני אכן במקום הנכון. יצאתי לדרך עם מנה שהיא קצת מכל דבר (חומוס, פול, טחינה, גרירים), אבל רק לאחר המתנה קטנה לפיתות שהוכנסו לחימום.

החומוס לא היה רע כ"כ, למעשה הוא לא היה רע, הוא היה בסדר, אפילו אכלתי הרבה יותר מזעזעים לאחרונה.
אמנם הסיטואציה מעט לא סטנדרטית, אבל אם אתם תקועים באזור המיידי ויש לכם רצון ספציפי מאוד לחומוס - לכל היותר מומלץ לנסות.

למקום יש שולחנות בפנים ובחוץ ועוד מלא דברים רנדומליים שאתם יכולים להזמין לצד החומוס שלכם.

התענוג עלה 32 ש"ח עם שתייה ושירות לבבי.


יום שני, 1 בינואר 2018

חומוס חמודות: דיל לא רגיל (יצחק שדה 24, ת"א)

אם אהבתם את הקונספט של  קופיקס כמודל עלות נמוכה, או חומוס הכרמל \ מגן דוד כחומוסיה שבה משלמים פחות, זו הכתבה שכדאי ומומלץ לקרוא ולהקריא לאהובים.
למתמידים בקריאה - הפתעה קולינרית בתחתית הפוסט!

אז מה המחיר הכי זול ששילמתם על חומוס בחומוסיה, עשרה שקלים? גם כאן המחיר החל בעשיריה וכעת התייצב על תריסר חדשים נוצצים. 12ש"ח זה אחלה מחיר למנת חומוס בגודל סביר.
מה הופך אותה ל"סביר" בגודל - ובכן, היא לא ענקית, אבל בשנת 2017 רוב החומוסיות התחילו לשים פחות כפות חומוס מהרגיל, חלקן אף עברו לקערות חדשות מעט קטנות בגודלן.

לא תתפלאו לגלות שלחומוס חמודות יש טעם דומה לחומוס הכרמל (זה שנמצא בשוק הכרמל, נראה כמו בית כנסת, ונקרא לפעמים גם חומוס מגן דוד - תלוי את מי שואלים). יש הטוענים שהבעלים קשורים, חלק מהעובדים נראו מזפזפים בין הסניפים, כנראה שגם המתכון איתם. הווה אומר שגם חומוס בית לחם שקשור בעקיפין או במישרין לחומוס מגן דוד חולק מתכון דומה.

באופן מפתיע לא יצא לי לשמוע תלונות על המקום. אולי זה המחיר, אולי זו העובדה שהחומוס טעים, אולי האווירה הלא מחייבת והשירות העצמי (כך שאין על מי להתלונן תכלס). בסה"כ זה די נעים לסגור פינה עם חומוס ב12ש"ח, שתיה בחמישה שקלים, ועוד באזור שלמראית עין אין בו יותר מדי אופציות (למעשה יש שם המון, אבל אם אתם עוברים במקום לרגע לא תוכלו למצוא בכזו קלות).
[מי שרוצה לדעת מה עוד יש בסביבה יכול לשאול אותנו כיצד]


חמודות - חומוס, פול, מסבחה, טחינה וטיפה חמוצים.

הפתעה!
חומוס חמודות מציע סוג של רליש חמוצים.
החידוש הוא שהחמוצים מגיעים קצוצים עד כדי עיסה, כך שהם מתערבבים במרקם החומוסי, לא דורשים כלי נוסף, ואתם יכולים להיות בטוחים שזה לא מלפפונים שמישהו לא אכל בסיבוב הקודם וחזרו לכלי.
קונספט מעניין ומפתיע לטובה.


מיקום: רחוב יצחק שדה 24 (פינת המסגר), תל אביב
ניקיון: לא רע בכלל
שירות: עצמי, אבל חיוכים בדלפק
תמחור: נמוך בצורה מפתיעה
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג