יום שלישי, 14 באוקטובר 2014

De Liefde | Amsterdam

גם בחו"ל צריך לאכול, זה נכון.
אבל בחו"ל, אמסטרדם למשל, יש יחס שונה לעובדים.
זה בא לידי ביטוי בכך שחנויות, מסעדות, מזנונים, בתי קפה ועוד נוטים להסגר מוקדם, כדי לאפשר לכל סוגי העובדים להנות מזמן פנוי.

עם זאת, ישנם מקומות רבים אשר פתוחים אחר שעות הצהריים, אם כי חלקם הגדול במתכונת שונה, עם תפריט שונה. הבדלה בין מאכלי בוקר לצהריים לערב היא לאו דווקא מוזרה, היות וגם בישראל ישנן מסעדות אשר מפרידות בין התפריטים, למרות שבמקומות מסויימים ההפרדה נגמרת בארוחה העסקית.

אבל תעסוק הוגנת ושעות מנוחה הן לא הסיפור כאן.
הסיפור הוא על בית קפה שהוא גם בר וגם דיינר, ובעיקר ממוקם בכניסה לפארק.
זה אומר שכל השולחנות משקיפים אל מדשאות ועצים, נהנים מהאוויר הפתוח, גישה לשבילים מסתעפים בתוך יער מחד, ומאידך מרחק הליכה קצרצר מרחובות ראשיים מאוד.


רביולי תרד וריקטוה, סלט עלים צעירים וגבינות
רביולי תרד וריקטוה, סלט עלים צעירים וגבינות


זוגתי בחרה מנת רביולי תרד וגבינת ריקוטה, שהגיע עם מעט עלי ארוגולה, אגוזי לוז וגבינת גראנה פאדאנו שגוררה בנדיבות. המנה שלה הייתה מאוד טעימה, אני יודע כי גנבתי לה כמה פיסות.

אני בחרתי בסלט עלי תרד, עם ארוגולה, תפוחים, מבחר גבינות (כחולה, מיושנת, טרייה) תפוחים, עשבי תיבול ורוטב בלסמי מצומצם. המנה שלי הייתה נפלאה גם כן, למעט תוספת טרגון שמעט הציקה לי.

עם כל הסיפורים על עבודה הוגנת ומילקי זול בחנויות המחירים לא היו עממיים:
מנת הפסטה: 15.5 יורו, מה שהופך לכ73ש"ח
הסלט: 9 יורו, 42 ומשהו שקלים חדשים.
תוסיפו לזה שתיה וקיבלתם דייט נחמד בפארק, בבית קפה עם אווירה של מסעדה ומחירים של תל אביב.

האם זה היה שווה את זה? התשובה שלי היא שזה בהחלט היה שווה כל סנט.
בשעות האלה לקח לנו שעה למצוא מקום לאכול בו שלא מגיע מנות בשריות בלבד (הערב הוא הזמן של הסטייקים וההמבורגרים) או בכלל פתוח, ובנוסף לזה היה ממש ממש טעים וכיפי.

אם אתם באמסטרדם ובאזור - תנו איזה גיחה ותשאלו איפה המלצר שאח שלו גר באשדוד, הוא יפנק אותכם (סיפור אמיתי).

NOLA | נולה אמריקן בייקרי

התפריט של נולה נראה מצויין, כך גם המנות המתוקות בדלפקים, הכל נראה טוב.
המקום עצמו גם נעים לעין והשירות חביב מאוד.
אם הייתי אוכל בשרים וודאי הייתי חוזר שוב כדי לנסות את שלל הכריכים, אך לא כך המצב.

לגבי המוצר המוגמר, יצא לנו לאכול את פאי הפקאן (למטה בתמונה) והמאד פאי (משמאל).
הם בוודאי היו יכולים להיות טעימים יותר לו היו טיפה יותר טריים או מוגשים בטמפרטורה שקרובה יותר לתנור או אפילו לחדר, להבדיל מהגשה קרה של פאי - שזה המצב המצער אליו נקלענו.

אם יש למישהו משהו חיובי יותר לספר - זו הבמה.
בסה"כ היה טעים, אבל אין ספר שהיה המון פוטנציאל מפוספס.



פאי פקאן לצד מאד פאי  | NOLA
פאי פקאן לצד מאד פאי

יום רביעי, 8 באוקטובר 2014

Bakers & Roasters | אמסטרדם רבתי

ביום האחרון של הטיול שלנו באמסטרדם המארחים הנדיבים שלנו החליטו לפנק אותנו בבית קפה אותו הם מכירים ואוהבים. מדובר בפינת חמד צדדית אשר בבעלות קבוצת ניו זילנדים.
המנות של המקום יפות מאוד ולכן הפעם אתן לתמונות לדבר בעד עצמם (עם מעט כיתובים מסבירים מתחת לכל תמונה).
בסה"כ אספר שמאוד נהינתי, אם כי לא הזמנתי שום דבר אמיתי לעצמי מלבד שתיה. החשש מהטיסה המתקרבת העלים לי את התאבון באותו יום. מה גם שהמנות הבשריות של המקום נראו כ"כ טוב (יש שם טירוף של בייקונים ונתחים) שהנפש הצמחונית שלי העדיפה לא לאכול מאשר להתפתות לפיסות של חיות חמודות שאינן איתנו עוד.
Bakers & Roasters כשמם הם, אופים וצולים, יש שם מגוון עוגות ומנעמים לצד צלייה של חיות.
אבל די לדיבורים, הנה, ללא שום סדר מיוחד, תיעוד של הישיבה שלנו בבית הקפה המדובר.


עוגת גזר | Bakers & Roasters
עוגת גזר


עוגת שוקולד גינס | Bakers & Roasters
עוגת שוקולד עשירה על בסיס גינס


תה קר ולימונדת ליים | Bakers & Roasters
תה קר ולימונדת ליים


ביצים עלומות עם סלמון על טוסט | Bakers & Roasters
ביצים עלומות עם סלמון על טוסט


ביצים עלומות על לחם שיפון צלוי, תפוחי אדמה אפויים, אבוקדו, תרד מוקפץ בשום וגבינת חלומי צלוייה, בליווי רוטב חריף מתוק
ביצים עלומות על לחם שיפון צלוי, תפוחי אדמה אפויים, אבוקדו, תרד מוקפץ בשום וגבינת חלומי צלוייה, בליווי רוטב חריף מתוק


חזיר מפורק בבישול איטי עם רוטב ברבקיו, כרוב כבוש ומיונז הולנדי
חזיר מפורק בבישול איטי עם רוטב ברבקיו, כרוב כבוש ומיונז הולנדי


** הערה: מנת החזיר המפורק מגיעה בד"כ על בייגל, אם כי הגענו מאוחר מדי והבייגלים הטריים כבר אזלו.

פסטה פלורה | לא על הרוטב לבדו

לאחר כמה פוסטים מתלוננים על יוקר המחיה בארצנו היקרה לא יכולתי שלא להשחיל סיפור אנושי מרגש על פסטה חדשה בפלורנטין הממוקמת על חורבותיה של פיצה שפעם אהבתי, ועוד כמה מקומות שעברו באותו החלל מאז אותה פיצה.

סליחה שאני זורק שמות, אבל הכי קל להסביר את הקונספט ע"י צמד המילים "פסטה בסטה".
המילים האלה אומרות (למי שמכיר) שהמקום מגיש בעיקר פסטה זולה באווירה צעירה, זו גם האווירה פה, וגם השוס, פסטה זולה ועל הנייר גם טעימה.
על הנייר כי האינטרנט עמוס לעייפה בביקורות חיוביות בטירוף על המקום.

אל תאמינו לי לגבי המחירים, הנה התפריט, תראו מה הולך שם במנות הפסטה, אלו הם מחירי שוק.

אבל לצערי הסיפור הזה לא יכל להיות מושלם, לפחות לא בשבילי.
באתי בערב, מאוחר, אולי זה הגורם, כי אני רוצה להאמין שאנשים רבים כ"כ פשוט לא טועים בצורה עיוורת.
הפסטה הייתה אל דנטה, הרוטב היה מעט מימי, טיפה חום, בעיקר חסר טעם. למזלי היה על השולחן דיספנסר גבינה מהסוג המסתובב, גיררתי גבינה כאחוז טירוף ובכך מצאתי שלווה בצלחת שלי, שאחרת הייתה פשוט תפלה.

אני בהחלט מקווה לגלות בביקור הבא שלי שם שטעיתי לגבי המקום, אם כי לא אמהר לשם, אולי רק אם מישהו אחר יציע.
אבל המחירים, בחייאת רבאק, המחירים האלה.

סלחו לי על התמונה, היה ממש ממש חשוך.


פסטה פלורה, רוטב עגבניות, חציל.
פסטה, רוטב עגבניות, חציל.

בהדונס יד חרוצים | יום בעבודה

חומוס פול, גרגירים, טחינה, פטרוזיליה, חמוצים, שמן זית, פפריקה
חומוס, פול, טיפה גרגירים, קצת טחינה, פטרוזיליה, חמוצים, שמן זית ופפריקה.


לפעמים יש ימים בעבודה, ימים רעים, אבל אז עוזר שיש חומוס טוב בסביבה.
חומוס בהדונס נמצא במרחק הליכה סביר, והוא ממוזג - ככה שביום חם אפשר לעמוד שניה באוויר הקריר ולתת לפס הזיעה בגב להתייבש לפני שמתיישבים לאכול מנה.

אנשים רבים שואלים אותי למה אני דוחף את החמוצים לתוך החומוס כשאני אוכל בבהדונס, והתשובה לכך פשוטה: ההגשה היא עצמית, ונותנים גם סלסלה עם פיתות, ככה שאין מספיק מקום בידיים לשתיה, חומוס ופיתות, וצריך לעשות פשרות.
הפשרה שלי היא לא ללכת כמה פעמים, אז אני זורק את התוספות לתוך מנת החומוס.
זה מה יש, תתמודדו.

קיצור, חומוס טעים, עבודה קשה, מה עוד יש לאדם הפשוט בחיים?
לא יודע. 

יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

פיצה ג'וזפה | חיים ויטל 1

ג'וזפה הוא שם שאינו מוכר לכולם, אך כמעט כולם שמעו על פיצה מסתורית בפלורנטין שלא תמיד פתוחה, מציעה תוספות ממש טובות ונעשית ביד אמן. קוראים לה פיצה צב, או הצב, פיצה פלורנטין, הפיצה של הזקן, פיצב, פרופסור פיצה ועוד שמות שאולי נתקלתם בהם.

פיצה ג'וזפה הממוקמת היא סוג של קסם נעלם. הבליינים של סוף השבוע יכולים לפספס אותה בקלות רבה היות והיא סגורה בשישי ושבת. במהלך שאר השבוע היא נפתחת לקראת שש אחה"צ ונסגרת בסביבות חצות. ייתכן ואף ראיתם אותה פתוחה ולא הבנתם במה מדובר כי מבחוץ לא בדיוק ברור מה קורה בפנים.

למזלי הרב יצא לי לאכול בג'וזפה פעמיים בחודש האחרון.
בפעם הראשונה הגעתי ולקחתי משולש (רבע) גבינת עיזים.
בפעם השניה אכלתי פיצה עם עגבניות וברוקולי וזוגתי האהובה אכלה פיצה עם בטטה ובולגרית.

היה תענוג ואני כבר עכשיו רוצה לחזור.
לצערי אני לא נוהג להסתובב בלילות בפלורנטין (למעט מקרים מיוחדים בסופי שבוע) והמקום אינו מבצע משלוחים.


פיצה עם עגבנית וברוקולי (ומאחורה פיצה עם בטטה, בולגרית וכנראה כם מעט תרד)
פיצה עם עגבנית וברוקולי (ומאחורה פיצה עם בטטה, בולגרית וכנראה כם מעט תרד)



המקום מומלץ בחום לחובבי פיצה וגם לאלו שמוכנים לאכול מדי פעם אבל לא חושבים שזה המאכל הקסום ביותר בעולם.
אני אישית מוכן להקדיש בעתיד מזמני היקר כדי להגיע בשעות הנכונות ולסעוד, ואני ממליץ זאת גם לכם.
באמת, תנסו, מילה של סחבק.
אם לא אהבתם אתם מוזמנים להסביר לבעלי המקום למה, הם ממש נחמדים ויעשו את המיטב כדי שלא תבכו על רוטב שנשפך.
ואגב רוטב, למקום יש רטבי בית חריפים וקסומים, זה כדאי!


פיצה ג'וזפה עם גבינת עיזים
פיצה ג'וזפה עם גבינת עיזים

צ'יזי בייטס | פיצה האט

ראשית תנו לי להוציא משהו מהדרך: כן, בבלוג הזה היו הרבה תלונות על פיצה האט.
יש להם אתר נוראי, שירותי משלוחים בעייתיים, הפיצות שלהם לא תמיד מגיעות חמות \ בטמפרטוה הנכונה בשביל שכל השטיקים של הגבינה במקומות הנכונים לא יהיו במרקם של אבן ועוד.

עם זאת, הפיצה שלהם טעימה, ויש להם פריטים שלא קיימים לאחרים - צ'יזי קראסט, צ'יזי בייטס ועוד. הם דוחפים גבינה למקומות קסומים שלא ידעתם שאפשר להכניס לתוכם גבינה.

אז בהתייחס לאמור לעיל - כשיש לי הזדמנות אני הולך וחוטף לעצמי איזה האט.
במקרה עברתי ליד סניף והחלטתי שאם כבר יש לי רכב בחניה ממש קרובה - אני אביא פיצה כיפית הביתה.

אז הפיצה הייתה מצויינת, תודה ששאלתם.
אבל הנה שאלה חזרה - מתי בפעם האחרונה אכלתם פיצה בודדת, קטנה יחסית, שעלתה לכם 80ש"ח?
ובכן זה לא קורה הרבה.
יש שיאמרו שהמחיר הזה מוגזם, יקראו לי פראייר ויזכירו מבצעים והנחות שיש ברשתות אחרות, שלא לדבר על פיצריות קטנות יותר שבמחיר הזה מציעות לפעמים שני מגשים, או מגש עם לחם שום, שתיה, תוספות, בונוסים ומתנות.

עם זאת, עד שפיצריות אחרות לא ילמדו להחביא גבינה בקשה של הפיצה, ייתכן ואנשים טובים ורבים יאלצו לשלם 80ש"ח מדי פעם. רק לפעמים, כשממש מתחשק כמות מוגזמת של גבינה.
אגב, גבינה זה בכלל לא בריא.


פיצת צ'יזי בייטס של פיצה האט
פיצת צ'יזי בייטס של פיצה האט

דליקטסן | יהודה הלוי 79/81

אני לא זוכר אם יצא לי לכתוב בעבר על הדליקטסן, אבל אני מתעצל לבדוק בעצמי, ולכן פשוט אכתוב את מה שיש לי כרגע להגיד מבלי לדעת אם אכן סיקרתי את המקום בעבר.

הדליקטסן הוא מקום מצויין. גם כבית קפה, גם כמעדנייה, גם כמסעדה וגם כמאפייה.
מעטים הם התוצרים והמוצרים שלהם שאיכזבו אותי.

מה שכן מאכזב אותי, ואולי זו ההשפעה של כל הדיבורים על יוקר המחייה - הוא התמחור.
אמנם אפשר למצוא מחירים הוגנים למדי בתפריט שלהם, בהחלט לא הסל היקר ביותר בעיר, יש שיאמרו אפילו בינוני, אבל הביקור שלי היום הוציא אותי מופתע.
להלן הפריטים שרכשתי:
* קישואים עם שומשום, זרעי חמניה ופטרוזיליה
* חצילים עם חומץ בלסמי ופטרוזיליה
* ירקות בקארי
* לחמון עם דגנים
העלות: 85 ש"ח

כשחושבים על זה במחירי עלות - זה מאוד יקר. כשחושבים בתמחור מסעדני ייתכן והמחיר היה גבוה יותר בהתחשב בכמויות, ובעלות ההגשה, הסכום והבחור שמנקה את הרצפה.
עם זאת, מדובר באוכל טייק-אוואי, שני פריטים מהסלטים, אחד מהמנות העיקריות, קופסאות בגודל בינוני.

אני מניח שהתלונה שלי היא לא ספציפית על הדליקטסן, אלא על הקלות שבה אדם יכול לרכוש לארוחת צהריים (עם שאריות לקראת הערב) אוכל במחיר של שלוש וחצי שעות עבודה בשכר מינימום.
זו הייתה הבחירה שלי, והאוכל באמת שהיה מצויין, אבל איכשהו נשארתי עם טעם מר של תהיות לגבי מחירם של החיים.

בתמונה למטה תוכלו לראות את החצילים והקישואים.
את הקארי לא הצלחתי לצלם בצורה מחמיאה, ואת הלחם שכחתי.
יום טוב.

חצילים וקישואים מהמטבח של דליקטסן

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...