יום ראשון, 28 באפריל 2013

דה באן | חומוס הכרמל | ביר מרקט

אין כמו ארוחת צהריים עם חברים מהעבודה.
אני אומר את זה די הרבה אבל זה רק נהיה יותר ויותר נכון.
הארוחה היא הזדמנות להתגבש, לדבר עבודה בסביבה נעימה יותר, לקטר ולשחרר לחץ, לאכול טוב ולהתעכב בחוץ קצת יותר ממה שהיית מרשה לעצמך בארוחה לבד.
ומה יותר טוב לגרגרן כמוני מאשר ארוחה? התשובה פשוטה: מספר ארוחות.


חומוס גרגרים, טחינה, חריף, חמוצים
חומוס הכרמל, עם טחינה היוה, גרגרים חמים, חריף מדהים וחמוצים קראנצ'יים שמוסיפים למנה

תחנה ראשונה: The Bun.
אם ככה, תשאלו אותי מה הסיבה שהתמונה הראשונה היא דווקא של חומוס הכרמל?
ובכן, אחת מנשות הקבוצה החליטה במפתיע שלא לאכול בדה באן, ויצאה החוצה.
אני הצטרפתי אליה כדי שלא תהיה לבד בעולם.
הלכנו לחומוס הכרמל ואכלנו את החומוסים הטובים בעיר במחיר של עשרה שקלים בלבד למנה. המציאה של הלייף.
השתיה אגב בחמישה שקלים בלבד.


בירה מהחבית, ביר מרקט
טעימה של בירה מהחבית בביטר מרקט

תחנה שניה: ביר מארקט.
ממש מול חומוס הכרמל עומדת הבאסטה של הבירות, פאב באמצע השוק, שרפרפים בתוך ההמולה, נוזלים כיפיים שירעננו כל רוכש ורוכשת בימים חמים.
שאלתי מה יש בחבית וקיבלתי כוס דגימות קטנה וחמודה (שמופיעה בתמונה).
בסופו של דבר לקחתי לדרך בקבוקים של סיידר תפוחים ורימונים.
סיידר רימונים אחד שתיתי כבר תוך כדי הליכה חזרה לרכב (שעברה דרך דוכני גבינות אותם לא צילמתי).
לביר מרקט יש גם סניף בנמל יפו (בתוך מתחם השוק). העובדים בשני הסניפים נחמדים, הבירות מגוונות ומעניינות וגם המחירים לא רעים כלל.


המפורק של דה באן נוסע באוטו

חלק ג' וחשוב לא פחות: דה באן!
ברוב חוכמתי ביקשתי מאחת הסועדות שנשארה במסעדה שתיקח לי לדרך שני כריכי בקר מפורק כאשר הן תסיימנה לאכול שם.
לטענתה - האחים שי ואייל קיצ'ס התנגדו מחשש לאי עמידותה של המנה במסע אל מחוץ למסעדה אך בסופו של דבר הסכימו ולו רק כי הם מכירים את אהבתי הרבה ליצירה שלהם.
אמנם התגנבו לאוניי שמועות שהיה באותו יום גם פורק בלי אבל בסה"כ זו אשמתי שברחתי בעקבות הקולגה.


המפורק של דה באן על השולחן בעבודה

שמחתי מאוד שהם הסכימו כי הכריכים עמדו בדרך נהדר.
אחד מהם נאכל בערך רבע שעה לאחרן מכן, תוך כדי נסיעה.
הוא היה נהדר והלחמניה עמדה בלחות ובמבחן הזמן. אכלתי וליקקתי את האצבעות.
עולם הבישול הישראלי צריך לעצור את הכל ולחקור את הכריך הזה על רבדיו הרבים.
באמת, אתם חושבים שאתם יודעים מה זה אוכל, אבל מעטים כריכי הבשר המפורק בישראל וזה אחד הטובים אם לא הטוב שבהם.


המפורק של דה באן אומר שלום לאוטובוס דן

הריך השני נאכל חצי שעה מאוחר יותר, הבשר הספיק להתקרר אבל עדיין היה מספיק רק וטעים, הלחמינה לא נס ליחה גם היא. היא לא התפרקה, לא נרטבה מדי, הטעמים והמרקמים נשמרו באופן מצויין.

סוף פסוק:
כיף לצאת לאכול.
מעט פחות כיף עם אנשים בעייתיים.
הכי כיף עם חומוסים וכריכים ובירה גם!

סושה הרצל | אני לא מרוצה

והרי פוסט קצר וענייני.

הזמנו לעבודה ארוחת צהריים מסושה הממוקמים ברחוב ברצל, בסמוך לפליישמן דלי.

תפריט הסושי היה מאכזב מבחינת ההיצע, למרות שבדיעבד התפריט הכללי הכיל כמה דברים שהיו יכולים להיות תחליפים סבירים.
הטענה הכי חריפה הייתה המחיר ביחס לגודל.
היות והמחירים של סושה עולים על מחירי הסושיות של האדם הפשוט (ג'פאניקה, הסושיה, אצה) אדם פשוט היה יכול לצפות שהסושי יהיה ברמה גבוה יותר, אך הוא לא היה.




האכזבה הבולטת מבין כולן הייתה עוביין של יחידות הפוטו-מאקי, שהיו רק מעט יותר עבות מהצ'ופסטיק איתם הן נאכלו.

לצד טענה זו הייתי רוצה להוסיף את הבדיקה הקלאסית שלי, תוספת הבוטנים.
ההזמנה בוצעה אונליין ובסעיף ההערות ביקשנו בוטנים - מצרך שקיים לרוב במקומות בהם מגישים גם נודלס ובמטבחים אסייתיים בכלל.
הבוטנים לא הגיעו, וגם לא הגיעה שיחת טלפון המציינת שתוספת זו תעלה כסף או שהיא אינה קיימת בבית העסק.

זה מזכיר לי אגב מעשה שקרה בג'פאניקה, מקרה בו דיברנו עם הסניף בטלפון, הוסכם שנוסיף כסף בעבור בוטנים, ולבסוף הם לא הגיעו והאדם איתו דיברנו בסניף סיים את המשמרת כך שלא היה עם מי לדבר.
אבל אני סוטה מהסיפור.




השורה התחתונה היא שלא אנסה להזמין מהם שוב.
יחס המחירים לכמות ואיכות האוכל לא מצדיק הזדמנות שניה שלרוב אנו נותנים לבתי עסק כי כידוע לכל מטבח יש יום חלש ועובדים גרועים - אי אפשר לדעת על מי נפלת.

בסופו שלדבר הפוסט לא יצא קצר ולא בדיוק ענייני אבל הוא בא מהלב וזה מה שחשוב.
הלב רצה סושי והוא קיבל סושי, אבל פחות טוב ממה שהוא ציפה לו, וב115ש"ח לארבעה רולים עצובים.

יום חמישי, 25 באפריל 2013

ג'פניקה - נותנת שיעורים בשירות גרוע


שירות המשלוחים של ג'פניקה גרוע, זה לא חדש לי.
הצטברו לי כבר שני 'פיצויים' בדמות פוטומאקי לבחירה ואינסייד אאוט לבחירה בגלל העניין הזה.
לכן כשחזרתי הביתה עם קרייבינג סושי היסטרי ניסיתי למצוא פתרונות חלופיים,
אבל מה לעשות ששני רולים ללא תשלום = אוכל בחינם = לא משהו שאני יודעת לוותר עליו (בד"כ).
וכך יצא שבעשרים לשמונה בערך בערך הזמנתי לי ולזללן השני חמישה רולים (שניים על חשבון הבית) ומרק מיסו.

להפתעתי הרבה השליח הגיע תוך 40 דקות בלבד! מפתיע מאוד וסבבה לחלוטין.
ישבנו לשולחן הסלון עם פרק של סאות'פארק בהיכון, הוא אחראי משקאות ואני אחראית חלוקה וסידור של המנות.
אני פותחת את השקית ו-שוק טוטאלי (לא באמת) שניים מתוך חמשת הרולים שהזמנו הכילו רכיבים אחרים לחלוטין ממה שרצינו, כאלו גם שאנחנו ממש לא אוכלות (טונה, גזר, אושינקו פיכס וכו').

התקשרתי ל3636* (שירות הלקוחות המופלא של ג'פניקה) שם דיברתי עם ילד בן 15 בעל דיקציה לא קיימת שבמשך חמש דקות שאל אותי מספר פעמים למספר הטלפון שלי וטען הוא לא מוצא את ההזמנה שלי במערכת.
כשלבסוף התגלתה ההזמנה החמקמקה, הדבר ראשון שנשאלתי הוא: 'איך זה?'
כאילו אני אמורה לדעת למה הכניסו מנה X לשקית במקום Y.

אחרי שעברנו את עצם הגעת מנות לא נכונות עברנו לשלב התחקור. הוא שאל מה הזמנתי בדיוק, ותוך כדי השווה עם ההזמנה כדי להוכיח שהוא יודע. אחרי שהוכחתי שגם אני יודעת תוחקרתי על מה מכילים בדיוק הרולים השגויים שהגיעו ובמקום מה הם הגיעו.

'טוב, אז כפיצוי אשלח לך שוב את הרולים שהגיעו לא נכון, אבל אל תאכלו את הרולים השגויים והשיבו אותם בשלמותם לשליח שיגיע', זה מה שהבחור היה אומר אם היתה לו דיקציה ויכולת התנסחות. כאמור, לא היתה לו ולכן נאלצתי לפרש את דבריו ולהסכים, אך לציין שאין מדובר בפיצוי הולם על כך שבמקום לחכות שעה לאוכל אני נאלצת לחכות כבר קרוב לשעתיים. לא נמסרה שום הבטחה מצידו לנסות לזרז את המשלוח של המנות החסרות.




אילוסטרציה. למצלומים אין קשר לפוסט.



שעה אחר כך, אין רול ואין עונה.
אני מתקשרת שוב ומדברת עם גברת חביבה אחרת שמתנצלת אבל אומרת "ככה זה שעה עמוסה"
אני מסבירה לה שכלקוחה שמחכה כבר שעה למשלוח חוזר בשל טעות של המסעדה לא ממש מעניין אותי שזו שעה עמוסה.
היא מבטיחה לי שהשליח כבר בדרך.

שתי דקות לאחר מכן אני מקבלת שיחה מהבחור הקודם, הוא שואל אם כבר הגיע השליח. אני עונה שלא, אבל לדבריה של גברת חביבה במוקד הוא אמור להיות בדרך. הוא אומר שיברר ויחזור. אם השליח בדרך מוזר לי שיש לו צורך לברר ולחזור.

דקה אחר כך הוא מתקשר ושואל אותי על פירוט ההזמנה שוב. אני שואלת אותו אם המשלוח כבר יצא או לא, הוא מבולבל ומבלבל במוח על משהו בסגנון 'כנראה היתה טעות בכתובת המשלוח' ושואל אותי שוב לרכיבי ההזמנה 'אני מוציא לך את זה עכשיו!' כאילו הוא עצמו ילך למסעדה בירמיהו ויוודא שהמנות הנכונות נכנסות לשקית הנכונה ועולות על הקטנוע הנכון.

הפיוז האחרון שלי קופץ ואני אומרת לו שאני רוצה זיכוי על הארוחה, אין לי חשק לחכות עוד שעה לאוכל שהזמנתי לפני שעתיים. הוא מציע לזכות אותי על שני הרולים איתם פישלו. אבל ראבאק אני לא מוכנה לשלם על הסושי שמתחמצן לו על שולחן הסלון ומחכה לחבריו הרולים החסרים שיצטרפו לסעודה.

הוא ממשיך להתעקש שישלח לי עכשיו ואני מתעקשת שהם כבר הגזימו ועברו כל גבול.
הוא מדבר עם אחראי ומדווח לי שהם מוכנים להשאיר בידי את הרולים שכבר קיבלנו ולהשאיר לי 50 שקלים פיצוי להזמנה הבאה.
אני מסבירה לו שלא תהיה הזמנה הבאה.

הוא מדבר שוב עם אחראי משמרת ערטילאי כלשהו (כנראה הלך לקחת שלוק מהתמי4), חוזר ומסביר לי שהם מוכנים לבטל את ההזמנה רק לאחר ששליח יבוא לאסוף את המנות שלא נאכלו וישיב אותן לסניף. כאילו בזבזתי את זמני וזמנו וניסיתי לשדוד אותם ולקבל סושי מחורבן בחינם. יאללה, בואו לקחת אני אומרת. השעה כבר עשר וקצת בלילה.

באחת עשרה אני מתקשרת לג'פניקה להגיד שלא נחכה לנצח לשליח שלהם שיבוא לאסוף את המנות שלא נאכלו מפאת השירות העלוב שלהם ואני מבקשת לוודא שאקבל את הזיכוי. חמש דקות אחר כך השליח בדלת.

ג'פניקה יקרים, לא רק שלא סיפקתם שירות שהוא כל כך בסיסי - משלוח סושי, בגבולות ת"א, בזמן סביר ובאיכות סבירה,
 הצלחתם גם להרוס לי ערב שלם עם טלפונים, תסכול ועצבים.

תקלות בשירות קורות בכל יום בכל מסעדה (אני יודעת, גם אני עבדתי בכאלו),
השאלה היא מה עושים אחרי שהתגלתה תקלה, ואיזה יחס מקבל הלקוח.
במקרה שלי יצרתם שרשרת תקלות שכבר לא ניתן היה לתקן.
באשר ליחס - שירות הלקוחות של ג'פניקה פקפק באמינותי כלקוח מתחילת התקלה בשירות ועד סופה: הצורך לפרט את רכיבי המנות שהגיעו במקום המנות הנכונות, להדגיש כי אני מבינה שעליי להחזירן בשלמותן לשליח תמורת רולים חלופיים עם מרכיבים נכונים, ולחכות לשליח שיקח את המנות כדי לבטל את החיוב עבורן. יש לציין שהבחור שנתן לי שירות טלפוני לא התנצל אפילו פעם אחת על התקלות בשירות.

סושיות לא חסרות בת"א. רק אומרת.
אכלנו המבורגר בסוף. היה טעים.


יום שלישי, 23 באפריל 2013

סעיד המקורי מעכו סניף תל אביב | חומוס עם חברים

אין כמו ארוחת צהריים עם חברים בשביל להשתחרר מלחצי העבודה.
כל החברים והחברות במשרד יוצאים לנגב חומוס איכותי, אפילו בת הזוג המקסימה שלי מצטרפת.
באמת, מה אפשר לבקש יותר מזה באמצע של יום מעצבן? אולי רק מיליארד דולר ובריאות לכל המשפחה.

לרוב כשהרבה אנשים יוצאים לאנשהו מתחילים ריבים קטנים לגבי היעד.
לא כולם רוצים לאכול בדיוק באותו המקום, כל אחד מדמיין משהו אחר ובאמצע יש אי הסכמה ומדון.
הפעם כולם רצו חומוס וההחלטה נפלה על חומוס סעיד, ככה שגם מי שמעדיף בשר יוכל לקבל איזו שווארמה או שיפוד או חזה עוף בגריל.


מחלוטה: חומוסף, פול, גרגירים, טחינה, לימון חריף והרבה שמן זית
מחלוטה: חומוסף, פול, גרגירים, טחינה, לימון חריף והרבה שמן זית


אני לקחתי מחלוטה, מה שיצא בפועל חומוס פול עם גרגרים, טחינה, רוטב לימון חריף, המון שמן זית ופפריקה ביד נדיבה.
הפול הרותח השלים את החומוס שהיה בטמפרטורת החדר הצוננת, הגרגרים הוסיפו משחק מרקמים לכל ביס והטחינה העשירה הייתה כמו פינוק על כל פיסת פיתה.
הפיתות אגב היו טובות מבעבר, משהו השתפר - אמנם לא חם ורך ומלטף עדיין, אבל פיתות היו טובות מהממוצע.


מסבחה: חומוס, טחינה,גרגרים,חריף,לימון,פטרוזיליה ביצה
מסבחה: תערובת חמה של חומוס עם טחינה וגרגרים, מתובלת בחמיצות וחריפות, עם גרגרים, ביצה קשה ועיטור של פטרוזיליה טריה.


האישה הזמינה מסבחה שלא נשמעו עליה תלונות ונראתה מדהים.
אנשים נוספים בשולחן אכלו שיפודים על אורז עם שעושית ועוד מנות חומוס.
כולם היו מרוצים והשמחה הייתה רבה - למרות שהיינו צריכים לחזור למשרד ולעבוד עוד כמה שעות טובות.

לסיכום: אמנם סעיד ידוע בתור ה-חומוס המיתולוגי, בסניף התל אביבי החומוס הוא בסדר, ממוצע כזה, אבל הוא זול, עם שירות חם וכשהוא מגיע מלווה בדברים אחרים (פול, טחינה, גרגרים וכו') הוא משתדרג פלאים. יש גם שווארמה טעימה.
אם אתם בסביבה ומתים מרעב - אין סיבה לא לנסות.


אם בא לכם לראות תמונות ממש ממש יפות מביקור קודם בחומוס סעיד אז יאללה תתפנקו, תקליקו.

יום שני, 1 באפריל 2013

פיליפ: חצילים, בייקון וחלומות שמתגשמים

זו בהחלט לא התמונה הכי טובה שצילמתי, אבל היא עדיין מצליחה להעביר את ההפיצה הנהדרת.
חזיר מת, חצילים קלויים, טעמים מדוייקים שמתערבבים על הלשון לשלמות.
בכלל, יש אגדה אורבנית שבייקון יכול לשדרג כל דבר.
כל דבר.
תנסו.



תקציר:
תמחור - הוגן בתמורה לאיכות המוצר ולפיצות שף אחרות
אווירה - קלילה
עיצוב - מגניב מאוד
ניקיון - ניכר (אם כי לא רצוי לשבת על הבר כי לא כל אחד רוצה לראות איך עושים לו את הפיצה עם הידיים)
שירות - תלוי על מי נופלים
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...